מופע שנות ה-70 של ג’רי גרסיה

ב-2016 הקדשנו את הגאת’רינג לצלילים הנפלאים של ג’רי גרסיה מחוץ לגרייטפול דד, במלאת 20 שנה למותו. בחודשים שלפני העלנו לעמוד הפייסבוק שלנו (לשים קישור) פוסטים שסקרו את פועלו של מתחילת שנות ה- 70 ועד לסוף שנות ה- 80. ריכזו אותם כאן שוב ביחד כדי שתוכלו להגיע אליהם בקלות. קבלו את החלק הראשון – מופע שנות ה- 70 של גרסיה.

כתבו: ברק חיימוביץ’, ערן רמלר, עידו גופר וגיל מטוס

 

1972

אמנם ה-“ג’רי גרסיה בנד” הוקמה באופן רשמי ב- 1975 אבל ג’רי התחיל לחגוג מחוץ לדד כבר קודם לכן עם השותפים המוזיקליים והחברים לדרך הארוכה מרל סונדרס ו- John Kahn.

1972 הייתה שנה עמוסה לגרייטפול דד, שכללה את הטור המפורסם באירופה, אבל זה לא הפריע לגרסיה לחקור ולהתפתח בכיוונים אחרים. ביחד עם סונדרס, קאן והחברים, הם נתנו כמה הופעות מחוספסות של רוקנ’רול מטורף עם מחוות לדילן, לנון, אלביס, ריי צ’ארלס ועוד רבים וטובים.
(באותה תקופה הצטרף אליהם לחלק מההופעות גם טום פוגרטי מ- Creedence Clearwater Revival)

בהופעה הזו מ- 1972 (עם ביל קוריצמן על התופים) הם מבצעים לראשונה גרסה אינסטרומנטלית ל- I Was Made To Love Her של סטיבי וונדר, קטע שהם יבצעו 6 פעמים בלבד בשנתיים הבאות.

1973

ב-1973 גרסיה והדד באחת מתקופות השיא שלהם מבחינה מוזיקלית ועם “רק” 72″ הופעות במהלך השנה. ותוך כדי גרסיה מוצא את הזמן להקליט את פרויקט הבלו-גראס, Old and In The Way, עליו נדבר בקרוב ולהמשיך להדק את החברות שלו עם מרל סונדרס והלהקה שתקבל את השם Jerry Garcia Band בעוד זמן לא רב.

מועדון ה-Keystone בברקלי קליפורניה היה המגרש הביתי של גרסיה, והלהקה ניגנה שם בהתאם עם בטחון גדול וחופש לעשות מה שהם רצו. למעשה הם כל כך אהבו את המקום שביולי 73 החליטו גם לתעד כמה הופעות לטובת הוצאת אלבום כפול ומוצלח במיוחד.

מתוך אותו אלבום, הפנינה שלפניכם היא ביצוע ל- Positively 4th Street הנצחי של דילן שיצא במקור ב-1965. גרסיה ידוע כאחד מהמפרשים הכי מוצלחים של דילן עם טונות של רגש וחיבור לשיר כאילו היה שלו. על הקשר בין גרסיה לדילן עוד נדבר בהמשך גם כן.

פרט טריוויה וטיזר מעניין אחרון – זהו השיר היחיד באלבום בו מתארח עוד שותף מוזיקלי מוביל – דיוויד גריסמן על המנדולינה. על החברות האישית והמוזיקלית בין השניים גם בפוסטים הבאים.

האזנה נעימה ואל תתנו לטמפו האיטי של השיר להטעות אתכם – קשה שלא להיסחף לצלילי המאסטרפיס הזה.

1974

1974 הייתה שנה יחסית רגועה במונחים של הגרייטפול דד, בסה”כ 41 הופעות מחוף לחוף והקלטת האלבום From the Mars Hotel. לשם השוואה בשנים 1970-1973 המתים הפציצו כ- 380 אצטדיונים ואולמות.

ג’רי מנצל את השנה היחסית רגועה לחופשה מהמוזיקה ובכלל מכל ההמולה שמסביבו, הוא מרבה לבלות בקרוזים מפוארים בקאריבים ובהשחתת חדרים בבתי המלון מפוארים ברחבי בירות אירופה. !!!!!!!! NOT

לא קרוז ולא אירופה, גרסיה לא עוצר!! הוא מוסיף בשנה זו למסע המרהיב שלו ושל מרל סונדרס עוד כ-110 הופעות מחשמלות. הוא מקליט אלבום סולו שני ונפלא, שנקרא משום מה, “גרסיה”, עם חברו הבסיסט, ושותף מוזיקלי שילווה אותו עוד שנים רבות, ג’ון קאן.

באותה שנה בין אפריל ליוני מוצא גרסיה קצת אוויר כדי לפרוט על הבנג’ו ולחבור שוב ל- David Grisman ולעוד מספר חברים טובים בהרכב בעל השם המפוצץ: Great American String Band. הלהקה הופיעה שמונה פעמים בלבד ושחררה אל אוויר העולם בלוגראס פרוגרסיבי משוחרר, מג’ומגאם ובמילה אחת – כייפי.

אחת מאותן ההופעות התקיימה במסגרת פסטיבל בלוגראס גדול שנערך תחת השמש המתוקה של קליפורניה – סאן רפאל ב 27-28 לאפריל. הפסטיבל נקרא: Marin county bluegrass festival ולימים יצא באופן רשמי על גבי ארבעה דיסקים, יש גם איזה סיפור על כך שהפסטיבל הוסרט אך איפשהו בדרך אבדו החומרים או שהרעיון נגנז.

ונעבור לפינת הניחוש הקל: איזו עוד להקה ניגנה באותו פסטיבל? כמובן – Old and in the Way ולמה לא בעצם, רוב חברי ההרכב גם ככה היו שם.

חשוב להוסיף עד כמה ההופעות האלה היו משמעותיות עבור ג’רי גרסיה, כמה שהנגינה שלו לקחה אותו רחוק אל מעבר למונחים של זמן ומקום. ג’רי היה מחובר חזק מאד לשורשים שלו. הרפתקאות קצרות כמו Great American String Band היו מזון לשורשיו החזקים. כמו כן, הדבר לא היה פשוט בכלל ודרש כישרון יוצא דופן. והפעם לא מדובר רק על אלמנט הזמן, אלא על המעבר האינטנסיבי מגיטרה חשמלית לבנג’ו ולגיטרה אקוסטית תוך שמירה על ווירטואוזיות מאין כמוה.

1975

הגרייטפול דד הגיעו אל שנת 75 מותשים וסחוטים מהטירוף הלוגיסטי ומהעלויות של הפרויקט השאפתני שלהם – חומת הסאונד. משקל רב ירד מכתפיהם (ומצוות הבמה) כשהם פירקו בפעם האחרונה למעלה מ- 600 רמקולים ולקחו הפסקה מהדרכים. ב- 75 הם הופיעו ארבע פעמים בלבד, אבל המוזיקה לא הפסיקה להתנגן.

גרסיה המשיך להופיע עם מרל סונדרס תחת השם Legion of Mary ובקיץ של 75 הוקם רשמית ההרכב Jerry Garcia Band שאיתו הופיע ג’רי במשך 20 שנה עד למותו. בזמן שהדד גדלה והתעצמה ועברה להופיע באצטדיונים מול קהלי ענק, ה- JGB הפכה למקום המפלט של ג’רי שאפשר לו לשחרר קצת לחץ ולהמשיך לחקור ולהתפתח מוזיקלית גם בכיוונים אחרים. ה- JGB ביצעו מחוות רבות ומגוונות מאוד (אבל לא רק) לבלוז, פולק, קאונטרי, ג’אז, גוספל, רגאיי וחזרו אל השורשים של המוזיקה האמריקאית.

פרט לג’רי ולבסיסט ג’ון קאן שהיו שם כל הדרך, למעלה מ- 20 נגנים (כולל חברים מהדד) עברו בהרכב הזה. בליינאפ הראשון הם ניגנו עם Ron Tutt על התופים והקלידן המהולל ניקי הופקינס. הופקינס היה חבר ב- Quicksilver Messenger Silver וקלידן מוכשר ומבוקש שניגן והקליט עם הביטלס, הסטונס, המי, ג’פרסון אירפליין ורבים אחרים. הליינאפ הראשון של ה- JGB שרד רק כמה חודשים. הופקינס שהיה בתקופה קשה עם הטיפה המרה עזב בסוף השנה ולמעשה הוא בכלל לא זכר דבר מההופעות האלו עם גרסיה. איזה מזל שיש לנו הקלטות!

תקשיבו ל- Catfish John, במקור שיר קאונטרי של 2 דקות ואצל ג’רי והחברים רגאיי איטי, ארוך וקסום.

1976

תחילת 1976, הגרייטפול דד עדיין בחופשה, אבל ממש לא נפרדים וממש לא נחים. גרסיה נכנס לאולפן ומקליט אלבום שבחציו הוא תקליט של דד וכל חברי הלהקה מנגנים בו ומבצעים שירים שכבר היו או בהמשך יהפכו לחלק מהרפרטואר הקבוע של הלהקה (They Love Each Other, It Must Have Been The Roses, Mission In The Rain, Comes A Time, Might As Well) ובחצי השני שלו הוא בעצם תקליט של הג’רי גרסיה בנד עם שירים שיהפכו לקלאסיקות של קריירת הסולו של ג’רי (I’ll Take A Melody, Tore Up Over You, Catfish John).

ונכון שלרוב אנחנו נותנים את הכבוד להופעות החיות, אבל שווה להתעכב לרגע על האלבום הנפלא הזה עם הפקת הסבנטיז החמה, השימוש בפנדר רודס וסינתיסייזרים כאלה ואחרים ואפילו הקול של דונה שהשתלב הרבה יותר טוב איכשהו בפרויקטים של גרסיה.

מבחינה מוזיקלית האלבום הזה מאוד נינוח ואפשר לשמוע גם איך הרגאיי מתחיל לחלחל למוזיקה של גרסיה שבתקופה הזו מרבה לבצע קאברים למארלי ואחרים בהופעות.

מוכנים ל- 1977?

1977

שנת 1977 נחשבת בהיסטוריה של הגריטפול דד כשנת שיא. הלהקה שחזרה להופיע ב-76′ תופסת קצב רצחני ומנגנת בתיאום מושלם ובאנרגיות מטורפות בכ-60 הופעות אשר רבות מהן יקבלו בשנים שלאחר מותו של ג’רי הוצאות רשמיות. גם אנחנו שמנו לב לכך ולכן הגאת’רינג החמישי הוקדש כולו לשנה זו. הייתם? הרווחתם!

גם בשנה זו הרכבת של ג’רי לא עוצרת וכשהמתים מדוממים מנועים- ג’רי יוצא לעוד כ-60 טיולים משל עצמו יחד עם הג’רי גרסיה בנד. קית’ ודונה גאטשאו שהצטרפו ללהקה עוד ב-76 מרגישים כבר כמו בבית והיכולות הקוליות של דונה, שדד-הדס רבים מפקפקים שהיו כאלו בכלל, מקבלות ב-JGB מקום הרבה יותר חמים ונוח, והיא מוסיפה מימד גוספלי לסאונד של הלהקה. בחודשיים האחרונים של השנה חוברת אליה זמרת נוספת בשם מריה מולדר והשילוב בין שתיהן עם ג’רי מעלה את הצד הווקאלי של הלהקה בעוד כמה רמות.

באופן מפתיע, כשמחפשים ביוטיוב הופעות משנה זו לא מוצאים הרבה קטעים. אולי האינטנסיביות והעוצמה של הגרייטפול דד בשנים האלו לקחו את רוב תשומת הלב, גם מבחינת הוצאות רשמיות יצא רק מארז אחד בשנה זו כחלק מסדרת Pure Jerry הכולל הופעות שהוקלטו בתאריכים 29-30 ביולי ב-“Theatre 1839” בסן פרנסיסקו.

קבלו שני שירים מתוכו:
השיר שפותח את האלבום “רכבת המסתורין” הנצחי (במקור של ג’וניור פרקר) שממשיך מסורת ארוכה כמו רכבות של שירים של ג’רי/דד העוסקים ברכבות (כנראה שמאז ה-festival express יש לג’רי חיבה עזה לכלי תחבורה זה- ובצדק).

השיר השני הוא קאבר ללא אחר מפול מקרטני והכנפיים שלו מתוך האלבום Band on the Run שבו אפשר לשמוע כמה דונה מרגישה הרבה יותר טוב בהרכב של ג’רי.

ואצלנו כשמתלבטים אז לא מתלבטים- למה לא לפנק בשניהם? אז עלו על הרכבת, אפשר לשים רגליים על המושב שלפניכם. נסיעה טובה לכולם.

1978

ב- 1978 הגרייטפול דד רכבו על גמלים במצרים והופיעו בפירמידות וגם הופיעו לראשונה באמפי Red Rocks שיהפוך לאחד מהלוקיישנים הקסומים להופעות שלהם. ולאחרונה אף התבשרנו שהחלק הבא בסדרת ההופעות Dave’s Picks יוקדש להופעה שהתקיימה באפריל של אותה השנה.

הג’רי גרסיה בנד ממשיכה עם הקולות של הצמד דונה ומריה שמעניק להרכב גווני גוספל נהדרים. Maria Muldaur, אגב, היא זמרת פולק שהייתה חלק מסצנת הווילג’ בניו יורק בתחילת שנות השישים שסימנה את תחיית הפולק. היא ניגנה שם לצד אמנים רבים והקליטה אלבומי סולו עד השנים האחרונות.

יש לא מעט הקלטות רשמיות מ-78: שני אלבומים תחת הסדרה Pure Jerry, אלבום אחד מהסדרה החדשה Garcia Live ואלבום אולפן אחד, Cats Under the Stars שמורכב ברובו מטקסטים שכתב רוברט האנטר. גרסיה סיפר שמבחינתו זה התקליט מוצלח ביותר שלו, למרות שבפועל מדובר באלבום שהכי פחות הצליח מבחינה מסחרית. הוא התאכזב לגלות ששדרני רדיו ומעריצי דד רבים התעלמו ממנו (לינק לאלבום בתגובות).

הסאונד עדיין Laid Back וגרסיה והחברים יוצאים שם לכמה טיולים ארוכים וקסומים. קבלו את Mission in the Rain, שיר שהדד ביצעו בכמה הופעות ב- 1976 ולאחר מכן ה- JGB אימצו אותו.

1979

רֶקוֹנְסְטְרוּקְצְיָה: 1979 – מעלים את הקצב. אחרי הפסקה של כמה שנים, גרסיה ומרל סונדרס מאחדים כוחות פעם נוספת עם Reconstruction, הרכב חדש שלוקח את הסאונד הג’אזי שלהם צעד אחד קדימה. סונדרס הגדיר את זה כ”ניסיון לשלב בין ג’אז לרוק באופן שיהיה רקיד”.

למעשה, התכנית המקורית של ג’ון קאן הייתה לייסד הרכב שיוכל להופיע גם במקרים שג’רי נאלץ להיעדר לטובת הופעות עם הדד. בפועל זה לא ממש הצליח כי הקהל רצה את ג’רי ובצדק.

מרבית מהרפטואר של Reconstruction הורכב משירים שג’רי לא ניגן קודם, מה שאפשר לו להמשיך לחקור ולהתפתח בכיוונים נוספים ופחות צפויים. לאחר תשעה חודשים בלבד התפרק ההרכב וג’רי וקאן המשיכו עם ה- JGB בליינאפ חדש.

אם טרם האזנתם ל- Reconstruction צפויה לכם הפתעה. הנה מה שהם עשו לשיר טוב במקור שהפך במחוזותינו לקלישאת חתונות סאחית.

ד-י-ס-ק-ו